גמרא
פירוש
אהָכָא בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין עָסְקִינַן דִּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי אַמְּחִיצָה קָפְדִי.
וּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי וְהָא תְּנַן בהַשּׁוּתָּפִין שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה אֲסוּרִין לִיכָּנֵס לֶחָצֵר.
אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ הָכָא בִּרְחָבָה שֶׁל אֲחוֹרֵי בָתִּים עָסְקִינַן דִּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי וְאַמְּחִיצָה קָפְדִי.
רַב פָּפָּא אָמַר אִידֵּי וְאִידֵּי בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין וְאִיכָּא דְּקָפְדִי וְאִיכָּא דְּלָא קָפְדִי גַּבֵּי מָמוֹנָא לְקוּלָּא גַּבֵּי אִיסּוּרָא לְחוּמְרָא.
רָבִינָא אָמַר לְעוֹלָם לָא קָפְדִי גוְהָא מַנִּי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ב רמב״ם הלכות נדרים ז׳:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור חושן משפט ק״פ:א׳
טור יורה דעה רכ״ו:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״פ:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ו:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור חושן משפט ק״פ:א׳
טור יורה דעה רכ״ו:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״פ:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ו:א׳
ג רמב״ם הלכות נדרים ז׳:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור חושן משפט ק״פ:א׳
טור יורה דעה רכ״ו:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״פ:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ו:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור חושן משפט ק״פ:א׳
טור יורה דעה רכ״ו:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״פ:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ו:א׳
1והא תנן שותפין שנדרו הנאה זה מזה כו׳. נראה לי דמסיפא דמתניתין קא מקשה והכי איתא שותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר רבי אליעזר בן יעקב אומר זה נכנס לתוך שלו כו׳ ושניהם אסורים מלהעמיד ריחיים וכירים ותנור וגידול תרנגולים וקסלקא דעתך דאפילו רבי אליעזר בן יעקב דפליג ארישא מודה בהנך ורישא ודאי רבי אליעזר קתני לה דאמר אפילו ויתור אסור במודר הנאה אלא אפילו רבי אליעזר בן יעקב דפליג ארישא בהא מודה אלמא קפדי אהדדי ולאו ויתור הוא. ומסקנא תירץ רבינא דסיפא לאו דברי הכל היא אלא רבי אליעזר דקתני רישא הוא דתני לה אי נמי דרבי אליעזר בן יעקב גופיה הוא דקתני לה ופליג עליה ביש ברירה אבל בויתור במלתא דלא שייכא ליה ברירה מודה ליה כגון העמדת תנור וכירים וגידול תרנגולים דלא מצי למימר בשלי אני עושה ומאן פליג ליה וכולו חצר משעבדא לתרווייהו לשאר תשמישין ואיך יוכל זה לייחד מקום לעצמו הלכך אפילו ויתור אסור ולעולם שותפין אהעמדה כדי לא קפדי אפילו בחצר ודבר ויתור הוא ואפילו הכי במודר הנאה אסור.
2מתניתין: המרזב אין לו חזקה כו׳. המזחילה יש לה חזקה. פירוש מרזב הוא כעין כדמי״ד עגול או מרובע מלמטה ופעמים שמכסים אותו מלמעלה והוא כעין שפופרת וזה נקרא סילון בלשון המשנה מניחים אותו על שפת הגג ראשו אחד בגג וראשו אחר יוצא לחוץ לאויר החצר ומי הגג נכנסים לתוכו ומקלח לחצר והוא יכול לטלטל ממקום למקום וכל מקום שיהיה משפעים לתוכו מי הגג. והמזחילה עומדת כנגד גובה הכותל ראשה בכותל העליון מגיע לשפת הגג ויורדת עד הקרקע ופעמים עד חציו של כותל או שלישו והמים יורדים דרך חללה עם הכותל והוא כעין כוורת ופעמים עושין אותה מהבנין עצמו ופעמים שהן עושים אותו מנסרים שמוציאין או זיזין מן הכותל וקובעים בהם נסרים במסמרים כפי מה שירצו ארוכה או קצרה ואינה מטלטלת כלל. אין לו חזקה מרוח אחת שאם הוא באמצע מזרח יכול בעל החצר שמקבל מימיו לשנותו אל הקצוות רק שיהיה ברוח מזרחית לפי שאין קפידא לבעל גג בשיפוע המים לשונו מקצה אל קצה באותו הרוח אבל להעבירו לרוח אחרת יש לו קפידא שכל גגותיהם לרוח אחת משופעים.
3שאם רוצה לבנות תחתיו בונה ויש למקומו חזקה שאם בא לעוקרו אינו עוקר. אינו עוקרו כלומר אינו עוקר ממנו כלום לא לקצר ולא לשנות והאי דקאמר ויש למקומו חזקה משום קלוחו שאינו רשאי לקצר קלוחו מפני שמזיקים המים לכותל.מהדורת נתנאל שפירא (עורך), 'שרידים מפירוש הראב"ד על מסכת בבא בתרא', נטועים יג (תשס"ה), עמ' 61–119, באדיבות הוצאת תבונות של המכללה האקדמית הרצוג. על הכנת המהדורה עמלו גם: צבי אונגר, אבי אסולין, שגיא אקשטיין, הלל אשכולי, אליעזר באומגרטן, דרור בונדי, יצחק בן דוד, אורי בריליאנט, יהודה גרנות, הרב יובל ואדעי, זיו זליגר, הרב יואל פרידמן, אביחי צור, איתי קצב. על הפירוש, ראו: ד"ר עוזי פוקס, 'מבוא לשרידים מפירוש הראב"ד על מסכת בבא בתרא', נטועים יג (תשס"ה), עמ' 53–60.
2מתניתין: המרזב אין לו חזקה כו׳. המזחילה יש לה חזקה. פירוש מרזב הוא כעין כדמי״ד עגול או מרובע מלמטה ופעמים שמכסים אותו מלמעלה והוא כעין שפופרת וזה נקרא סילון בלשון המשנה מניחים אותו על שפת הגג ראשו אחד בגג וראשו אחר יוצא לחוץ לאויר החצר ומי הגג נכנסים לתוכו ומקלח לחצר והוא יכול לטלטל ממקום למקום וכל מקום שיהיה משפעים לתוכו מי הגג. והמזחילה עומדת כנגד גובה הכותל ראשה בכותל העליון מגיע לשפת הגג ויורדת עד הקרקע ופעמים עד חציו של כותל או שלישו והמים יורדים דרך חללה עם הכותל והוא כעין כוורת ופעמים עושין אותה מהבנין עצמו ופעמים שהן עושים אותו מנסרים שמוציאין או זיזין מן הכותל וקובעים בהם נסרים במסמרים כפי מה שירצו ארוכה או קצרה ואינה מטלטלת כלל. אין לו חזקה מרוח אחת שאם הוא באמצע מזרח יכול בעל החצר שמקבל מימיו לשנותו אל הקצוות רק שיהיה ברוח מזרחית לפי שאין קפידא לבעל גג בשיפוע המים לשונו מקצה אל קצה באותו הרוח אבל להעבירו לרוח אחרת יש לו קפידא שכל גגותיהם לרוח אחת משופעים.
3שאם רוצה לבנות תחתיו בונה ויש למקומו חזקה שאם בא לעוקרו אינו עוקר. אינו עוקרו כלומר אינו עוקר ממנו כלום לא לקצר ולא לשנות והאי דקאמר ויש למקומו חזקה משום קלוחו שאינו רשאי לקצר קלוחו מפני שמזיקים המים לכותל.מהדורת נתנאל שפירא (עורך), 'שרידים מפירוש הראב"ד על מסכת בבא בתרא', נטועים יג (תשס"ה), עמ' 61–119, באדיבות הוצאת תבונות של המכללה האקדמית הרצוג. על הכנת המהדורה עמלו גם: צבי אונגר, אבי אסולין, שגיא אקשטיין, הלל אשכולי, אליעזר באומגרטן, דרור בונדי, יצחק בן דוד, אורי בריליאנט, יהודה גרנות, הרב יובל ואדעי, זיו זליגר, הרב יואל פרידמן, אביחי צור, איתי קצב. על הפירוש, ראו: ד"ר עוזי פוקס, 'מבוא לשרידים מפירוש הראב"ד על מסכת בבא בתרא', נטועים יג (תשס"ה), עמ' 53–60.
הערות
1 פיסקה זו מובאת בשטמ״ק בשם ראב״ד.
2 פיסקה זו מובאת בשטמ״ק בשם ראב״ד.
3 פיסקה זו מובאת ברשב״א בשם ראב״ד.
הערות
Gemara
Peirush